Browse Tag by רן תלם
רן תלם, תכניות טלוויזיה

הראש בבכורה עולמית

הראש

״הראש״ – מותחן ההישרדות של מדיה פרו עלה החודש ב-30 מדינות שונות.

טריילר של ״הראש״

״הראש״ – הפקת הענק המסקרנת של ענקית המדיה מספרד בשיתוף עם הולו יפן ו-hbo אסיה יצאה לדרך.

הסדרה בעלת 6 חלקים הושקה בהצלחה רבה לאור התגובות הראשונות.

העלילה מתרחשת בחורף הקפוא של הקוטב הדרומי כאשר קבוצת מדענים מרחבי העולם עוסקת במחקר במתקן מיוחד באמצע שום מקום.

אפשר כבר לנחש מהז׳אנר שהשהות במקום תלווה בדרמה גדולה שתעלה את מפלס המתח.

מדובר באחת ההפקות הגדולות ביותר של מדיה פרו, בטח ובטח שמדובר בסדרה מתוסרטת.

בסדרה, שעליה חתום רן תלם כמפיק אחראי, מופיע קאסט מרשים במיוחד שכולל בין היתר את אלברו מורטה, הלו הוא ״הפרופסור״ מבית הנייר.

אלברו מורטה מתוך ״הראש״

רן סיפר למגזין וראיטי שהבחירה בעלילה מרובת שפות היא קפיצה קדימה בתחום הטלויזיה שכן כיום רבים חיים במקומות שונים בעולם שאינם ארץ המקור שלהם.

שחקנים מכל העולם בהפקה אחת

נותר לנו לחכות שמישהו בארץ ירכוש את הזכויות וישדר אותה כאן.

בינלאומי, רן תלם

למה החלטתי לצאת לספרד

אנחנו נזכרים בראיון שנתן רן תלם לדהמרקר על העזיבה שלו את קשת והמעבר למדיה פרו הספרדית עם הכותרת על החבר מכוכב אחר:

החלום על "אי.טי. 2": כשהאיש שקובע מה תראו בטלוויזיה החליט שנמאס לו

עוד ציטוטים נבחרים מהכתבה:

איפה הכל התחיל

"המפגש הראשון שלי עם עולם התקשורת היה דרך סדרת הטלוויזיה 'שלושים ומשהו', ששודרה בסוף שנות ה–80.

כיכבו בה אנשים שעבדו בעולם הפרסום, והעבודה שלהם היתה להבריק.

זה הסעיר אותי.

לא הייתי ילד חזק, ולא הצטיינתי במיוחד בשום דבר.

מבחינתי האנשים האלה, ופרסומאים אחרים שפגשתי, חיו את החיים שהייתי רוצה לחיות.״

על היותו חלק מתחילתו של הריאליטי בישראל

"זאת היתה תקופה מאוד משמעותית בטלוויזיה הישראלית, שבה עלו לאוויר תוכניות כמו 'כוכב נולד', 'קחי אותי שרון', 'ארץ נהדרת' ו'יצאת צדיק'.

העבודה היתה מדהימה.

עבדנו בווליום גבוה, עשינו טלוויזיה מצליחה והרגשנו שאנחנו במקום הכי טוב.

זה היה כמו לעבוד בריאל מדריד: הדרישות גבוהות מאוד אבל מרגישים בפסגה".

על הרגע שבו ארז טל החזיר אותו לקשת

"שנה לאחר מכן קיבלתי טלפון מארז טל, שעבד בקשת וחיפש עורך לשעשועון חדש. הערצתי את ארז מאז שהייתי ילד, ושמחתי ללכת על זה ולהיפרד מאולפני הרצליה.

התחלנו עם התוכנית 'המוח', שלא היתה טובה, אבל מבחינתי אחרי שנה של בדידות היה לי פרטנר שכיף לעבוד אתו ואיפשר לי לייצב את הביטחון העצמי שלי.

על הרגע שהחליט לעשות שינוי ולעזוב את קשת

"התייעצתי אז עם רוני אשתי, שיש לה חלק דרמטי ביכולת שלי לעשות שינוי.

הבנו יחד שאני צריך לעשות שינוי ולחפש עולמות חדשים — עולמות תוכן חדשים, מתחום הספרות או התיאטרון למשל, או פיסית, לעבור עולם.

לא רציתי עוד מאותו דבר. רציתי להמציא את עצמי מחדש שוב.

בקשת הגעתי לתחושת מיצוי, אבל לא הייתי שבע או מותש, אלא רעב לדברים חדשים.

בסופו של דבר הגיע הרגע שבו צריך היה לקבל החלטה, אבי ואני נפרדנו בהסכמה ואני התחלתי לטפס על הר חדש".

על ההחלטה לכתוב את אי.טי 2 

למשל, היה לי רעיון לסרט 'אי.טי 2'. זה קרה כשטסתי לראיון עבודה בבריטניה, בחברה מאוד גדולה ולמשרת חלומות — אבל זה לא קרה.

בדרך חזרה עליתי למטוס, ועלה לי רעיון: אי.טי, יצור מעולם אחר, הרי נסע בחזרה בסוף הסרט, אבל השאיר פה אנשים שהוא מכיר.

דרו ברימור, למשל, בטח בת 47 ומשהו וכבר גרושה עם ילד.

וככה אני כותב וכותב כל הדרך ואז מגיע למקום שלי במטוס והדיילת מבקשת להפסיק לכתוב ואני אומר לה 'כן כן' וממשיך במרץ.

ואיך שהמטוס מתחיל לרוץ אני כותב את המלה האחרונה בתסריט.

על תחילת העבודה במדיה פרו

"התחלתי לגבש את התפקיד תוך כדי תנועה, והרגשתי סוף־סוף שעברתי את הכביש.

עברתי שפה, עברתי יבשת, עברתי עולם. היום אני חי על המזוודה שלי.

אני מנהל שיתופי פעולה עם עוד גופים ברחבי העולם ומסתובב.

יש לנו סדרות בפיתוח בבריטניה ובאיטליה, שיתופי פעולה במקסיקו, בארה"ב ובארגנטינה.

 

בינלאומי, רן תלם, תכניות טלוויזיה

רן תלם בראיון על עבודתו במדיה פרו

רן התראיין השבוע ל-world screen ושפך אור על עבודתו כמנהל הפיתוח הבינלאומי של מדיה פרו.

בין היתר סיפר רן מה הוא מחפש בסיפורים על מנת שיהפכו לתסריטים מוצלחים. כמה חשוב האלמנט הרגשי בסיפור ועל תהליך העבודה מול תסריטאים שונים מרחבי העולם.

רן נשאל על הפקות שנמצאות בפיתוח ונתן כמה וכמה פרטים מעניינים על מה שמחכה לנו ממדיה פרו.

לראיון המלא בשפה האנגלית לחצו כאן

נסיעה מספר, רן תלם

נסיעה מספר 6 – רן תלם על רעמים וברקים

רן על רעמים וברקים

מה בא קודם? רעם או ברק? איך לעזאזל תופעות הטבע האלה עובדות?

רן תלם מספר לביתו מיקה וחבר שלה עידו כיצד נוצרים ברקים ורעמים.



מתוך ויקיפדיה:

ברק הוא תופעה אקלימית שבמהלכה נפרק חשמל סטטיהנמצא בעננים. הברק נראה כפרץ אור עז, ויחד איתו נוצר הרעם, המגיע אל הצופה זמן מה לאחר הברק, כתוצאה מההבדל הגדול שבין מהירות האור למהירות הקול.


הנסיעות הקודמות:

נסיעה מספר 5 – רן תלם על מארי קירי

נסיעה מספר 4 – רן תלם על הרנסנס ומונה ליזה

נסיעה מספר 3 – רן תלם על פיהוק

נסיעה מספר 2 – רן תלם על רוזה פרקס

נסיעה מספר 1 – רן תלם על דמעות תנין

נסיעה מספר, רן תלם

נסיעה מספר 5 – רן תלם על מארי קירי

מארי קירי – כלת פרס נובל גם לכימיה וגם לפיזיקה

מארי קירי מוכיחה שבנות לא פחות טובות מבנים.

רן בנסיעה מספר 5 מספר סיפור ארוך אבל כל כך יפה, על אישה אחת שעשתה כל כך הרבה למען העולם הזה, ולא פחות עבור הנשים בעולם הזה – מארי קירי.

על רדיום ורדיואקטיביות ומאבקה של מארי קירי להכרה בפועלן של נשים.

נסיעה זו התרחשה בסמוך ליום האישה הבינלאומי.


מתוך הויקיפדיה של מארי קירי

מארי קירי (בפולנית: Maria Salomea Skłodowska-Curie; ‏7 בנובמבר 1867 – 4 ביולי 1934) הייתה מדענית פולנייה-צרפתייה, חלוצה בחקר תופעת הרדיואקטיביות.

קירי זכתה לפרסום רב ככלת פרס נובל לפיזיקה לשנת1903 "בזכות המחקר על תופעת הקרינה"

ופרס נובל לכימיה לשנת 1911 "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום".


לכבוד בני הזוג נקבעה יחידת המידה הקודמת לרדיואקטיביות בשם קירי. היסוד קוריום נקרא על שמה ועל שם בעלה, פייר קירי.

בשנת 1995 הועבר ארונה ונקבר בפנתאון של פריז, האישה הראשונה שזכתה לכבוד זה.


קירי נפטרה ב-4 ביולי 1934. מחלתה אובחנה כאנמיה אפלסטית (Aplastic anemia),

אך הדעה הרווחת במחקר במאה ה-21 היא שמדובר היה בתסמונת קדם-לוקמית (סוג של מיילודיספלזיה) הדומה לאנמיה אפלסטית, והופכת ללוקמיה קטלנית.

מחלתה נגרמה כפי הנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה. הערכה זו התחזקה לאחר שבבדיקות שנערכו בביתה בשנות התשעים נמצאו שרידים רדיואקטיביים ובמיוחד על ספרי הבישול שלה.


נסיעות קודמות

נסיעה מספר 1 – דמעות תנין

נסיעה מספר 2 – רוזה פרקס

נסיעה מספר 3 – פיהוק

נסיעה מספר 4 – מונה ליזה

נסיעה מספר, רן תלם

נסיעה מספר 3 – רן תלם על פיהוק

למה אנחנו מפהקים?

פיהוק זה לא רק עייפות ושעמום.

רן בנסיעה מספר 3 משתדל למנוע מהבת שלו מיקה לפהק כשהוא מסביר לה מה זה פיהוק בדרך לבית הספר.

מתוך ויקיפדיה:

פיהוק הוא רפלקס גופני הכולל פעירה רחבה של הפה והלועשאיפה ונשיפה אצל בני אדם ובעלי חיים. מהווה תסמין של עייפות, חוסר בשינה או שעמום.

נטען כי הפיהוק מגביר את ערנות האדם המפהק. הסיבות המדויקות לתופעת הפיהוק טרם ידועות לאשורן.

הפיהוק משמש גם כרמז חברתי בלתי מילולי בעל כמה משמעויות, בהתאם להקשר בו הוא נעשה, והוא עלול לשדר מסר אנטי חברתי מובהק.

מסיבה זו בתרבויות מסוימות מקובל להסתיר את פעולת הפיהוק על ידי שימת יד על הפה.

כאשר הפיהוק מלווה בקול, הוא עלול להתפרש כזלזול, כך לדוגמה, באוגוסט 2009 אזרח אמריקאי הועמד לדין משום שפיהק באופן קולני בזמן דיון בבית המשפט.


נסיעות קודמות

נסיעה מספר 1 – דמעות תנין

נסיעה מספר 2 – רוזה פרקס

נסיעה מספר, רן תלם

נסיעה מספר 2 – רן תלם על רוזה פרקס

מי את רוזה פרקס?

רוזה פרקס נסעה באוטובוס.

רן נוסע ברכב בפרק נוסף בסדרת הרשת נסיעה מספר, בה הוא מקפיץ את ביתו לבית הספר ועל הדרך מעניק לה סיפור.

נסיעה מספר 2 עוסקת ברוזה פרקס שישבה על שלה ולא הסכימה לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן.

מתוך ויקיפדיה:

רוזה לואיז פארקס (באנגליתRosa Louise Parks‏; 4 בפברואר 1913 – 24 באוקטובר2005) הייתה אפרו-אמריקאית פעילה בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח.

מפורסמת בשל סירובה בשנת 1955 לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן – סירוב שהוביל למעצרה. מעצר זה הוביל, בעזרתו של מרטין לותר קינג, לחרם האוטובוסים של מונטגומרי, בעקבותיו ביטלה חברת האוטובוסים הציבורית את מדיניות ההפרדה הגזעית שלה.


מתוך ערוץ היוטיוב של רן:

לפני כמה שבועות נסענו מיקה ואני לבית-ספר. פתאום בצד הדרך היא הבחינה בשלט שעליו היה כתוב "טרומפלדור".

זה שם מצחיק אבא היא אמרה, נכון עניתי, את יודעת מי זה? לא.

אז סיפרתי לה מיד את הסיפור על הגיבור עם היד האחת, ואפילו דנו בשאלה האם "טוב למות בעד ארצנו" או שאולי עדיף "טוב לחיות בעד ארצנו" אבל אחרי שהורדתי אותה, הבנתי.

שיש הרבה דברים שהיא לא יודעת, לא כי היא לא סקרנית, נהפוך הוא, היא ממש סקרנית, ואז…. ועשינו הסכם.

בכל בוקר בדרך לבית-ספר (זה לוקח לנו 10 דקות בערך) אני אספר לה סיפור, על משהו שקרה פעם.

כל אחרי צהריים הסתובבתי בגוגל, בחרתי נושא, ולמחרת בבוקר סיפרתי אותו. זה נמשך כבר כמה זמן.

וזה מקסים, לפחות לנו.

ממש כמו שסיינפלד לוקח אצלו באוטו קומיקאים כדי להביא קפה, אני ממש כמו רבים מכם לוקח את הילדה שלי לבית-ספר.

אז אחרי כמה ניסיונות החלטנו לצלם סיפור אחד כזה, שתראו. ואם זה עושה לכם חשק.

אז תעשו לעצמכם גם. לא צריך כל יום, מספיק לכם גם פעם בשבוע. סיפור אחד. כמה דקות בדרך לבית-ספר.

אם בא לכם לשים על זה האשטאג אז תכתבו #daducation ואולי מי שקשה לו להכין כזה בעצמו, פשוט יראה לילדה שלו כאלו שאחרים עשו.

זהו. אם ימצא חן בעינינו, אולי נעלה לכם עוד כמה.

צפייה נעימה.


נסיעות קודמות

נסיעה מספר 1 – דמעות תנין

נסיעה מספר, רן תלם

נסיעה מספר 1 – רן תלם על דמעות תנין

מהן דמעות תנין?

הפרק הראשון בנסיעה מספר – סדרת רשת שבה רן מנצל את הטרמפ לבית ספר כדי לספר לבת שלו מיקה סיפור מעניין.

כל סיפור מלמד אותנו משהו על החיים. הסיפור הראשון הוא על המשמעות של דמעות תנין או בשמו הלא רשמי שניתן לוידאו ביוטיוב – מיקה 1

מתוך ויקיפדיה

לתנינים, כמו לכמה מיני זוחליםציפורים ויונקים אחרים יש קרום מתחת לעפעף התחתון,

מעין עפעף שלישי שקוף שמגן על הקרנית בעת ציד מתחת למים.

מתחת לקרום הזה, הנקרא "קרום מצמוץ" (Nictitating membrane), יש בלוטת דמע שתפקידה לסכך את תנועתו.

ההפרשה של הבלוטה הזו ניגרת החוצה כאשר התנין על היבשה וקרום המצמוץ פתוח (זה המצב בו פוגשים בדרך כלל בני אדם בתנינים).

כבר במאה ה-13 הדמעות הללו יוחסו לבכי אמיתי.

הנזיר ברתולומאוס אנגליקוס כתב באנציקלופדיה על הטבע שפרסם ב-1225 כי "כאשר תנין פוגש אדם במים או על החוף הוא הורג אותו אם הוא יכול ואז בוכה עליו ובולע אותו לבסוף":

"weepeth upon him and swalloweth him at last".

במאה ה-16 דיווח ההרפתקן וסוחר העבדים ג'ון הופקינס כי תנינים באיים הקריבים מזילים דמעות כדי לפתות את קרבנותיהם להתקרב לטווח הלסתות.

לאחר שהדעה הקדומה הזואולוגית התבססה, השתמש שייקספיר בדימוי זה לציין צער מזויף.

כך, למשל, עשה במערכה השלישית של המחזה "הנרי השישי".


מתוך ערוץ היוטיוב של רן:

לפני כמה שבועות נסענו מיקה ואני לבית-ספר. פתאום בצד הדרך היא הבחינה בשלט שעליו היה כתוב "טרומפלדור".

זה שם מצחיק אבא היא אמרה, נכון עניתי, את יודעת מי זה? לא.

אז סיפרתי לה מיד את הסיפור על הגיבור עם היד האחת, ואפילו דנו בשאלה האם "טוב למות בעד ארצנו" או שאולי עדיף "טוב לחיות בעד ארצנו" אבל אחרי שהורדתי אותה, הבנתי.

שיש הרבה דברים שהיא לא יודעת, לא כי היא לא סקרנית, נהפוך הוא, היא ממש סקרנית, ואז…. ועשינו הסכם.

בכל בוקר בדרך לבית-ספר (זה לוקח לנו 10 דקות בערך) אני אספר לה סיפור, על משהו שקרה פעם.

כל אחרי צהריים הסתובבתי בגוגל, בחרתי נושא, ולמחרת בבוקר סיפרתי אותו. זה נמשך כבר כמה זמן.

וזה מקסים, לפחות לנו.

ממש כמו שסיינפלד לוקח אצלו באוטו קומיקאים כדי להביא קפה, אני ממש כמו רבים מכם לוקח את הילדה שלי לבית-ספר.

אז אחרי כמה ניסיונות החלטנו לצלם סיפור אחד כזה, שתראו. ואם זה עושה לכם חשק.

אז תעשו לעצמכם גם. לא צריך כל יום, מספיק לכם גם פעם בשבוע. סיפור אחד. כמה דקות בדרך לבית-ספר.

אם בא לכם לשים על זה האשטאג אז תכתבו #daducation ואולי מי שקשה לו להכין כזה בעצמו, פשוט יראה לילדה שלו כאלו שאחרים עשו.

זהו. אם ימצא חן בעינינו, אולי נעלה לכם עוד כמה.

צפייה נעימה.


לנסיעה הבאה

נסיעה מספר 2 – רוזה פרקס

רן תלם, תכניות טלוויזיה

רן תלם במועדון לילה

 רן תלם וארז טל פתחו מועדון לילה

במאי 2006 עלתה לאוויר תכנית אולפן מצחיקה בשם מועדון לילה. רן תלם יצר אותה ביחד עם ארז טל

.בעונותיה הראשונות, רן גם השתתף בה כאשר גילם דמויות שונות במערכונים שונים

רן היה העורך הראשי של התכנית ביחד עם ארז טל ותחתיו השתתפו וכתבו מיטב הכותבים והקומיקאים בישראל

רן תלם מועדון לילה

"מועדון לילה" היא תוכנית אירוח ובידור ישראלית בהנחייתו של ארז טל ובהשתתפות סטנדאפיסטים, קומיקאים ושחקנים שונים בפאנל, המשודרת בקשת 12. העונה הראשונה שעלתה בערוץ 2 במסגרת הזכיינית קשת שודרה בימי חמישי ושישי בין מאי-ספטמבר 2006. בעקבות הצלחת העונה הראשונה הופקה עונה נוספת, ששודרה החל מחודש דצמבר 2006 ועד מאי 2007. התוכנית יצאה לשנתיים הפסקה, וחזרה לעונה שלישית ורביעית בחודשי הקיץ בשנים 2009ו-2010. בשנת 2007 החלו שידורים חוזרים של התוכנית בערוץ ביפ.

מתוך ויקיפדיה של התכנית

רן תלם

רן תלם על סקרנות

רן תלם על תפקיד הסקרנות בחיים של כולנו

רן הרצה בפני תלמידים בבית הספר לתקשורת במכללה למנהל.

הוא הסביר להם את המרכיב העיקרי בחייו המקצועיים שלו ולדעתו של כל אחד אחר